<h1>הפרדס לרש"י הלכ' ברכת חתנים</h1>
<h2>דף ז:</h2>
מברכין ברכת חתנים בבית חתנים כל שבעה. אמר רב יהודה והוא שבאו פנים חדשות. הכי פירש מורה צדק ר' אליקום הא דאמר מברכין ברכת חתנים בברכת המזון כל ז', והוא שבאו בתוך אותן ז' פנים חדשות שלא היו בסעודה ביום א', ובאו ביום ב', צריכין לברך ז' ברכות, משום דאינהו מברכין ליה ביום ב', כי היכא דברכוהו ביום א', אותם שישבו בעודה [ביום ראשון], וכן כל ז' אם באו, שלא היו לא ביום א' ולא ביום ב'. ובתוך שבעה אי איכא פנים חדשות בכל יום בעי לברוכי ליה ברכת חתנים ז' ברכות, אבל לאחר ז' ימי המשתה שירבו בשמחה וישבו בסעודה עם חתן וכלה, אפי' אם באו פנים חדשות, שלא היו כל ז' ימי המשתה לא צריך, שכבר יצאו [ז'] ימי המשתה, דאין (חובת) [חובה] לחתן היות דר בחופה כי אם שבעה ימי המשתה ולא יותר. ואינו צריך לברך שבעה ברכות אלא יום ראשון בלבד. ובעי קמי מר, כגון אנן דנהיגין תרי יומי משתה גדול, יום אחד בבית הכלה ויום שני בבית החתן, מאי ניעביד, באיזה יום מברכין שבעה ברכות. אם צריך לברך בבית שניהם היכא דליכא פנים חדשות בבית החתן [ב]יום ב' אי לא. והשיב, בבית שעושים סעודה ביום א' לשם מברכין. היינו בבית כלה. כיון שבירך ביום א' בבית [ה]כלה וליכא פנים חדשות בבית החתן לא מברכין ז' ברכות בבית החתן לפי שאין מצוה אלא ביום א' היכא דליכא פנים חדשות. א[ף] ע[ל] ג[ב] דאמ[רו] רבנן מברכין ברכת חתנים בבית (חתנות) [חתנים]. על כן מנהג בנהר ריינוס להוליך הכלה ביום (ארבעה) [הרביעי] לבית [חתן או לבית] אחר שדר חתן בו [ומברכין לשם ברכת חתנים]. ועוד נוהגין במקומינו להתחיל סעודה בלילה הנכנסת לד', ועדיין לא עשו אלא סעודת אירוסין ולא עשו ברכת נישואין. אם צריכין לברך ז' ברכות בבית חתן (באותו) [באותה] לילה אם לאו. ואמר מאחר דעדיין לא עשו ברכת נישואין עד שלא נכנסה הכלה (שהשמחה) לחופה, הילכך לא מברכינן אלא שהשמחה במעונו ואשר ברא (במעונו) צריך לברוכי, [דהא] מכד רמו שערי באסיטנא מיחייבי לברוכי [קודם] הילולא [שהשמחה במעונו. ולאחר הלולא] אי עבדי שמחה מחמת הילולא אי איכא פנים חדשות מברכין שהשמחה במעונו ואשר ברא, מיכאן ואילך אי מחמת הילולא אפי' עד שנים עשר חודש בעי לברוכי שהשמחה במעונו. וכדמדומה לי האי דהוו נהיגי מקודם לברך ז' ברכות בלילה הנכנסת לד', משום האי טעמ[א] דהוו סבירי דליליא שייכא בתר יומא. וכשם שמברכין ביום כך מברכין בלילה.
